וידאו
מהו צילום מזווית נמוכה?
למדו על שוטים מזווית נמוכה וכיצד הם מדגישים יחסי כוחות ופגיעות. גלו כיצד יוצרי סרטים איקוניים השתמשו בצילום מזווית נמוכה.
הבנת צילום מזווית נמוכה
צוותי הצילום בתאגיד ההיאבקות WWE אהבו לצלם את אנדרה הענק מזווית נמוכה ככל האפשר כדי לגרום להיראות גבוה עוד יותר מאשר במציאות. גובהו של המתאבק המקצוען האגדי אמנם היה לא פחות מ-2.34 מ', אבל צוותי הצילום של התאגיד פשוט עזרו לתת לתאגיד – ולאינספור המעריצים של אנדרה – תמורה הוגנת על כספם.
צילום מזווית נמוכה גורם לאובייקט להיראות גדול, רחב, גבוה וקרוב יותר. זהו התעלול התפיסתי שמשמש יוצרי סרטים לגרום למפלצות להיראות מבעיתות יותר, לגיבורים (או לנבלים) להיראות חזקים יותר, ולקורבנות להיראות פגיעים יותר.
מהו צילום מזווית נמוכה?
צילום מזווית נמוכה מתבצע כאשר המצלמה מוצבת מתחת לקו העיניים הממוצע ויוצרת מבט מלמטה למעלה. אפשר להשתמש בצילום מזווית נמוכה לצד שוט רחב רחב, מדיום שוט, צילומי תקריב ורוב סוגי השוטים הקולנועיים המקובלים.
לרוב, שוטים כאלה מצולמים בזווית של כ-45 מעלות, אך יש אינספור וריאציות – מסנטימטרים אחדים מתחת לקו העיניים של האובייקט ועד לצילום מהקרקע. צילום מזווית נמוכה שמתבצע מגובה שמתחת לקו הברכיים קרוי צילום מזווית נמוכה במיוחד.
במאים נעזרים בזוויות צילום לצד עריכה כדי להעניק דחיפה פסיכולוגית קלה (או לא-כל-כך קלה) לאופן שבו הצופים תופסים את הדמויות. צילום מזווית נמוכה יכול ליצור אצלנו נטייה מוקדמת לראות דמות כחלשה או חזקה, דומיננטית או פגיעה.
צילום מזווית נמוכה יוצר תחושה של כוח
רוב הזמן, יוצרי סרטים פונים לצילום מזווית נמוכה כדי להדגיש את החלק העוצמתי יותר בספקטרום של יחסי הכוחות – לגרום לגיבור, לנבל או למפלצת להיראות גבוהים, גדולים, חזקים או מפחידים יותר.
דברים מפחידים שקורים בלילה
כדי להבין את כוחם של צילומים מזווית נמוכה, אפשר להתחיל בתמונה של קינג קונג מטפס על בניין האמפייר סטייט (1933) או של גודזילה משתולל ברחובות טוקיו (1954). סרטי מד"ב קלאסיים אלה הותירו רושם אדיר על במאים כמו סטיבן ספילברג, שמחשיב את גודזילה לגורם משפיע חשוב בסינמטוגרפיה של 'פארק היורה' ושל 'מלתעות' (גם מרטין סקורסזה וטים ברטון ציינו את 'גודזילה' כסרט שהשפיע עליהם).
אפשר להרחיק עוד יותר לעבר, לסרט 'נוספרטו' (1922). זוויות צילום נמוכות כיכבו בסרט האימה הגרמני הזה, שנחשב ליצירת מופת. בהמשך, צילום מסוג זה הופיע גם בסרט 'הרואה ואינו נראה' (1933), סייע ביצירת התבנית הוויזואלית לסרטים כמו 'דרקולה' ו'פרנקנשטיין' (1931), 'האדם הזאב' (1941), 'היצור מהלגונה השחורה' (1954), 'המומיה' (1959), וכל שאר סרטי המפלצות שלאחרי אלה.
לתבנית זאת קשר ישיר לסרטי אימה מודרניים, שבהם מפלצות אדם כמו פסיכופתים ורוצחים סדרתיים כמעט תמיד מצולמים מזווית נמוכה. (דבר זה ממלא תפקיד כפול, הואיל והוא גם גורם לצופים להרגיש עוד יותר פגיעים – ראו להלן).
גיבורים ונבלים
אין זה מקרי שהפעם הראשונה שבה הקהל רואה את דארת' ויידר פוסע במסדרונות 'כוכב המוות' במלחמת הכוכבים 4 'תקווה חדשה', הוא מצולם מזווית נמוכה מאוד. הזווית הנמוכה מוסיפה מגע אפל נוסף לאיום הכללי שהתלבושת שלו וקולו כבר יוצרים, וגורמת לו להיראות דומיננטי ומפחיד עוד יותר. למעשה, השוט הזה הוא חלק מהאופי של ויידר במידה כזאת, שהוא משמש באופן עקבי לצילום של דמותו בכל סרטי 'מלחמת הכוכבים'.
הואיל וצילום מזווית נמוכה עוסק ביחסי כוחות, אפשר לצפות לראות שפע של צילומים כאלה בסרטי אקשן עם מספר רב של קרבות וסצנות אלימות, בייחוד אם מופיעות בהם דמויות של גיבורים בולטים, כמו 'גלדיאטור', 'לב אמיץ' או 'רמבו'. אנו מורגלים לראות בגיבורי-העל שלנו דמויות 'גדולות מהחיים', בין אם מדובר ב 'סופרמן', 'וונדר וומן', 'הפנתר השחור' או דמויות רבות אחרות מהיקום הקולנועי של מארוול.
כריסטופר נולן הופך על פניהן את ציפיות הצופים כשהוא מוסיף ג'וקר (ממש!) לחפיסת הקלפים, כאשר הוא מבחינה צילומית הוא נוהג בנבל כמו בגיבור-על בסרט 'האביר האפל'. נולן נעזר בסדרה של צילומים מזווית נמוכה במיוחד כדי להעניק לג'וקר תדמית חזקה כמעט כמו זו של באטמן. לדוגמה, בסצנה שבו משאית המילוט שלו מתהפכת, הוא מגיח ממנה כשהוא יורה – לא רק מוטרף, אלא גם כדמות שנראית בלתי מנוצחת.
צילום מזווית נמוכה יכול גם ליצור תחושה של פגיעות
הצד השני של מטבע הכוח הוא פגיעות. שוטים מזווית נמוכה הם כלי רבגוני להפתיע, ויעילים לא פחות בהצגת התמונה מנקודת המבט של הקורבן, ולמעשה, הצבת הצופים במקומו.
"המפקד, כן המפקד!"
הנה ג'וקר הרבה יותר פגיע, בסרט 'מטאל ג'אקט', כאשר טוראי ג'וקר 'נהנה' מתשומת לבו המלאה של המפקד במחנה הטירונים של חיל הנחתים. השחקן רונלד לי ארמי (לשעבר מפקד בפועל בחיל הנחתים), זכה בתהילה על הגילום ההיפר-ריאליסטי של המפקד הארטמן. הוא קיבל עזרה (למרות שלא ממש היה זקוק לה) גם מצוות הצילום של קובריק. זווית המצלמה נעשית נמוכה יותר ויותר כאשר הוא מתנשא מעל לטירון האומלל, בשעה שאותו טירון (מת'יו מודין), המכונה ג'וקר, מתכווץ והולך.
בסרטים, הצגה של פגיעות יכולה להיות דרמטית מאוד, וזוויות צילום נמוכות מסייעות להדגיש את הדרמה. הדמות המצולמת עשויה להיות קורבן פוטנציאלי שנתון בסכנה גדולה, כמו בכל סרט אימה שנוצר אי-פעם. היא יכולה להיות קורבן בפועל, כמו בכל סרט מלחמה שנוצר אי-פעם. (הרי בכל אותן סצנות אדירות של אלימות וקרב, על כל גיבור או גיבור-על שמנצח, מישהו צריך לספוג תבוסה). או שאולי פשוט מדובר במישהו שנחת בצד הלא נכון של יחסי כוחות.
משנה מקום...
אפשר לראות בילדים דמויות שמתאפיינות תמיד בחוסר אונים. אחרי הכל, הם מבלים את החלק הראשון של חייהם כשהם רואים הכל מלמטה. לכן אין זה מפתיע שסרט על ילדים יהיה גדוש בצילומים מזווית נמוכה. למען האמת, במקרים רבים הסינמטוגרפיה בסרטים שבמרכזם דמויות של ילדים, כמו למשל 'מטילדה' או 'ממלכת אור הירח' מראה את המבוגרים שבפריים כשהם גבוהים במיוחד, כדי להדגיש עוד יותר את נקודת המבט הזאת.
הבמאי ג'ון יוז הפך את המוסכמות האלה על פיהן כאשר יצר את 'שכחו אותי בבית'. קווין מקאליסטר, שנשכח בטעות בבית כאשר משפחתו נוסעת לפריז בחופשת חג המולד, נאלץ להגן על בית המשפחה שבשיקגו מפני צמד פורצים שפלים (אם גם כושלים). הסרט מציג תמהיל של זוויות צילום בהתאם לעליות ולמורדות שבמאבק בין קווין לפורצים. אף שקווין והמלכודות המחוכמות והיצירתיות שלו נוחלים לבסוף ניצחון, יש גם שפע של צילומים מזווית נמוכה כאשר הארי ומארב מצליחים לדחוק אותו לפינה ומתנשאים מעליו באופן מאיים (אם גם שלומיאלי).
זוויות צילום – גבוהות או נמוכות – לא בהכרח מאפיינות דמות מסוימת תמיד. בסדרה 'משחקי הכס' זוויות הצילום השתנו תדיר ביחס לדמויות המרכזיות, בהתאם לקורותיהן ומקומן במדרג הכוחות בכל נקודת זמן נתונה. הסדרה 'שובר שורות' החלה בצילום אחיד מזווית נמוכה, שסייע להציג את וולטר וייט כחלוש וחולה במחלה סופנית. זווית השוטים עולה בהדרגה ככל שהעלילה מתפתחת ודמותו של וייט הופכת לחזקה ורבת עוצמה.
הצילום מזווית נמוכה שמור לא רק לדמויות. הן עשויות לשמש כלי אפקטיבי גם ביחס למקומות, כשוטים מכוננים או כדי לסייע ביצירת האווירה הרצויה. לדוגמה, חזרו לרגע אל אחוזת בייטס המוזרה והמאיימת בסרט 'פסיכו'. הצגתה התכופה בצילומים רחבים מזווית נמוכה הופכת את האחוזה לדמות בזכות עצמה ומסייעת לייצר אווירה מאיימת בסרט ; במקביל, היא גם מגדירה את המיקום הפיזי. (האווירה המצמררת הזאת פעלה את פעולתה במידה כזו, שיוצרי סדרת ההמשך הטלוויזיונית בייטס מוטל המשיכו לדבוק בה).
עד כמה אפשר להנמיך?
במאים מסוימים מפורסמים בגלל חיבתם לצילום מזווית נמוכה ומזווית נמוכה במיוחד.
השוט של 'מבט מתא המטען' ממש רשום על שמו של הבמאי קוונטין טרנטינו, בין אם אלה הרוצחים השכירים וינסנט וג'ולס שמוציאים את כלי הנשק שלהם מתא המטען ('ספרות זולה') או דמות אחרת שלמעשה נמצאת בתוך תא המטען ומביטה מתוכו אל הדמויות הראשיות ('כלבי אשמורת').
הספין חדש על צילומים מזווית נמוכה שהמציא מייקל ביי כה ייחודי, עד שהוא נקרא על שמו. מה שקרוי 'שוט מייקל ביי 360' נראה לראשונה בסרט 'בחורים רעים'; זוהי תנועת מצלמה מעגלית איטית מזווית נמוכה, שלרוב מתרחשת ברגע של דרמטי במיוחד, שבו הדמויות מבינות לפתע שהסתבכו.
אבל אפשר להניח שאורסון וולס ימשיך לעד להיחשב למלך הצילום מזווית נמוכה. שני הסרטים – 'מגע של רשע' ו 'הליידי משאנגחאי' – ראויים לציון בגין צילומים מסוג זה, אך דווקא סרט אחר הוא שמעניק לו, ללא עוררין, את הכתר. הסרט 'האזרח קיין' מדורג, כנראה, כסרט האמריקאי הגדול ביותר שנוצר אי-פעם. הוא גם תואר כך: "הסרט עם הכי הרבה צילומים של תקרה", בשל המספר האדיר של צילומים מזווית נמוכה. לאורך הסרט כולו אנו רואים את קיין בצילום מלמטה, דיוקן של שאפתנות חסרת גבולות החוגגת את כוחה.
לפחות סצנה אחת בסרט, של לילנד לאחר תבוסתו של קיין בבחירות, שצולמה באופן בלעדי מזווית נמוכה. אך אפילו זוויות הצילום הנמוכות במיוחד לא סיפקו את וולס. ידוע שהוא חפר בור ברצפת הסטודיו כדי שהמצלמה תוכל לרדת עמוק עוד יותר – עד שלבסוף התקבלה הפרספקטיבה הרצויה.
הזנקת פרויקטים של צילום וידאו וסרטים לגבהים חדשים
צרו תוכן מרתק ומשכנע על ידי שילוב של מגוון זוויות צילום וטכניקות קולנועיות אחרות, ולמדו עוד על עריכת סרטים בעזרת הטיפים והטריקים שלהלן.