וידאו
איך לציור תקריבי ביניים נפלאים לסרטים ולווידאו
בכל פרויקט העשוי להעסיק אתכם, סביר להניח שתרבו להשתמש בצילומי תקריב ביניים (או מדיום קלוז-אפ). למדו מתי להשתמש בצילום מסוג זה ואיך לגרום לו לקדם את הסיפור שלכם.
מהו תקריב ביניים (או מדיום קלוז-אפ)?
בסינמטוגרפיה, מדיום קלוז-אפ (MCU) ממסגר את הדמות מגובה של מעט מתחת לחזה ועד מעט למעלה מהראש. תקריב הביניים הוא שוט נייטרלי, שקולט את הבעת הפנים ואת שפת הגוף של הדמות, וכולל גם חלק מהרקע בפריים.
תקריב ביניים לעומת שוטים מסוגים אחרים
סוג השוט שיוצר הסרט יבחר לסצנה נתונה יכול לקבוע במידה רבה את האופן שבו הסצנה תשפיע על הצופים. מלבד תיעוד האקשן בפריים, כל שוט מראה יחסי גומלין בין דמויות, או בין דמויות לבין סביבתן. ברוב הסצנות, חשוב לוודא שאתם קרובים די הצורך כדי לתעד הן את האקשן והן את הרגשות המלווים את הסצנה, אך לא קרובים מדי, כדי ליצור גודש יתר אצל הצופים.
היזהרו מזווית רחבה מדי
לאחר שיצרתם את הרקע לסצנה בעזרת שוט מכונן, אפשר להשתמש בשוט רחב (המכונה גם לונג שוט או שוט מלא) כדי להראות את הדמויות בהקשר של סביבתן. שוט מסוג זה מסייע להבהיר לצופים את יחסי הגומלין המרחביים ואת יחסי הכוחות שבין הדמויות. שוטים מלאים מתאימים במיוחד גם לצילום של גופים שנעים בסביבתם, אלא שאם מנסים לספר את הסיפור כולו ממרחק שכזה, הצופים עלולים להתחיל להרגיש שהם צופים בסרטון ממצלמת מעקב.
מדיום שוט מקרב את הצופים אל האובייקט וממסגר אותו ממותניו ומעלה. "זה חצי סביבה חצי אובייקט", מסבירה הבמאית והצלמת אלישה ג' רוז. הצופים יכולים לראות מחוות והבעות פנים וגם לשמור על תחושה של התמצאות ברקע. שוטים מסוג זה מתאימים לצילום של הומור פיזי או של רגעים שבהם חשוב שהצופים יוכלו לראות את הדמויות והן את סביבתן, אך במרחק שעדיין גדול במקצת לניהול שיחה.
מנגד, אל תלכו על זווית צרה מדי
בצד הנגדי של קשת גודלי השוטים נמצאים צילומי התקריב והתקריב המרבי, שממלאים את הפריים בפרצופו של האובייקט. שוטים כאלה הם אינטימיים ואינטנסיביים, ויוצרי סרטים נוטים להשתמש בהם בצמצום. "בתקריב, הכל סובב סביב אותה דמות, מתמקד בה, מראה את עיניה, מציץ אל תוך נשמתה", אומרת רוז. ברגע של מתח רב או של התגלות פתאומית, אפשר להתמקד בזום על פני הדמות או להתקרב פיזית בעזרת מכשיר Steadicam, אבל תקריבים ממושכים או רבים מדי עלולים לייגע את הקהל.
מסגרו את השוט באופן מדויק
תקריב הביניים הוא דרך הביניים המאוזנת ביותר מכלל סוגי השוטים, שכן הוא מציב את הצופים בדיוק במרחק הנכון מפניהם של המצולמים. שוט זה מושלם לצילום של סצנות שבהן דמויות מדברות אל המצלמה או זו אל זו, או מבצעות פעולות אחרות בלי לזוז יותר מדי. "המדיום קלוז-אפ הוא שוט אינטימי למחצה", מסבירה צלמת הווידאו והעורכת ליסה בולדן (Lisa Bolden). "זה כמעט כמו לנהל שיחה נינוחה עם מישהו. (השוט הזה) מציב אותך במרחק מתאים לשיחה", היא מוסיפה.
במדיום קלוז-אפ, הצופים ממשיכים לקבל מושג על המרחב/סביבה, אולם הרקע עשוי להיות יותר מרקמי. אם הדבר מתאים לאווירה, אפשר להשתמש בעומק שדה רדוד כדי לייצר טשטוש רקע חלומי בסגנון אפקט בוקה.
מתי לבחור בתקריב ביניים
בשל הניטרליות של המדיום קלוז-אפ, אפשר להשתמש בו בצילום בגובה העיניים כמעט בכל סצנה. "זה המרחב שבו אנו חיים, בייחוד בדיאלוגים", אומרת בולדן. "אני משתמשת בשוט כזה בכל נקודה שבה אני רוצה שהצופים ירגישו נוח ויש זרימה על המסך."
שוט טנדו
בשוט טנדו (שבו הפריים כולל שתי דמויות) מתאים במיוחד לבחור במדיום קלוז-אפ לצילום של אנשים משוחחים, מתווכחים או מתנשקים. למעשה, רוב הנשיקות הקלאסיות בקולנוע מצולמות במדיום קלוז-אפ.
מעבר לכתף (OTS)
צילומי OTS הם במקרים רבים גם מדיום קלוז-אפ. בין אם המצלמה נשארת מאחורי אחת הדמויות ובין אם נעזרים בשוט נגד (רוורס) כדי לעבור לסירוגין מדמות לדמות, צילום OTS יכול לסייע למשוך את הצופים אל תוך שיחה שמתנהלת על המסך. במעבר לזווית צילום גבוהה או נמוכה ביחס לאדם שעומד מול המצלמה, המדיום קלוז-אפ יכול להעביר תחושה של כוח או של חולשה, בשעה שדמות אחת מתנשאת מעל לאחרת.
5 טיפים לצילום של תקריבי ביניים מוצלחים
בהכנת השוט, הביאו בחשבון את האלמנטים החשובים הבאים.
1. השקיעו זמן וכסף בתאורה
תאורה מתוכננת חיונית לקבלת חומרי גלם טובים, ודבר זה נכון במיוחד כאשר המצלמה אמורה 'לתפוס' הן את האובייקט והן את הרקע. "ודאו שיש לכם אור טבעי טוב, או שאתם יכולים לשלוט באור בעזרת תאורה רצופה או מתאמי אור שמעניקים טקסטורה ועומק לפניה של הדמות המצולמת", אומרת רוז. "אולי כדאי לנסות תאורה עם שלושה מוקדים, כך שמציבים אור מרכזי, תאורת שיער ותאורת רקע."
התשובה לשאלה אם להעדיף תאורה חזקה או נמוכה תלויה באווירה שברצונכם ליצור. תאורה חזקה יוצרת סצנה מוארת עם רמת ניגודיות נמוכה, שיכולה להתאים מאוד לרגעים קלים יותר בעלילה, או לפרסומות למוצרים. תאורה נמוכה מתאימה יותר לדרמה ולמסתורין ברמה הסינמטית.
2. התבוננו היטב בדמויות המצולמות
הקפידו לצאת מאחורי המצלמה ולהקדיש רגע או שניים לבדיקת המראה של הדמויות. "לפעמים אין על הסט מעצבים, הכל תלוי בכם. כך שצריך לוודא שהעגילים שהדמות עונדת לא מסובבים, שהשיער שלה לא סתור או מפותל, או שצד אחד של הצווארון לא גבוה מהשני", אומרת רוז.
בנוסף, ודאו המשכיות בכל הנוגע לתלבושות, אביזרים ושיער. שגיאות המשכיות הן אותן טעויות קטנות שעלולות 'לזרוק' את הצופים מתוך הסיפור שאתם מנסים לספר, בגלל משהו שהשתנה מחיתוך לחיתוך ושבר להם את תחושת הרציפות. "אם דמות מחזיקה פחית שתייה קלה ביד אחת ובשוט שלאחר מכן הפחית בידה השנייה, הצופים ירגישו את בכך", אומרת בולדן. אם אינכם בוחרים בחיתוך פתאומי מתוך כוונה ברורה, רגעים שכאלה עלולים לנפץ את האמון שיש לצופים בכם ובסיפור שלכם.
3. בחנו את הסביבה
בחרו את הרקע שלכם מתוך מטרה ברורה. "ודאו שהרקע מעניין ושגם כאשר המצלמה לא מתמקדת על מה שמאחורי האובייקט, הרקע ממשיך להיראות טוב ולהוסיף טקסטורה לצילום", אומרת רוז. מנגד, אל תבחרו ברקע עמוס מדי. אם יותר מדי דברים מתרחשים ברקע, תשומת הלב של הצופים עלולה לעבור מהאקשן המרכזי לרקע. (ואם יש אנשים ברקע, היזהרו תמיד מניצבים וניצבות שרק מחכים להזדמנות 'להתגלות').
4. השקיעו מחשבה בקומפוזיציה
הצילומים הכי טובים מתקבלים כאשר המסגור שלהם מכוון, לכן הקפידו לתכנן מראש. הכינו סטוריבורד והרכיבו רשימת שוטים לפני תחילת ההפקה. חשבו על מה שאתם מקווים להשיג באמצעות מדיום קלוז-אפ ואיזה תפקיד יוכלו תנועת המצלמה או עיצוב הרקע למלא בחתירה לרתק את הצופים.
וכמובן, חשבו על הערך האסתטי של המסגור. "הקומפוזיציה שמאחורי הדמות המצולמת – גם כאשר מדובר במשהו שהצופים לא רואים באופן ממוקד – חייבת בכל מקרה להפוך למשהו שיוצר פריים יפה", אומרת רוז.
5. השתמשו במגוון של עדשות
עדשות דיוקן, כמו עדשות 24 עד 70 מ"מ מתאימות מאוד למדיום קלוז-אפ. "אלה עדשות שאפשר להתקרב איתן, אבל הן מוצלחות יותר למרחק בינוני", מסבירה בולדן. "התמונה חדה וברורה."
עדשת זום יכולה אף היא לסייע לכם לתת לדמות שלכם קצת מרחב ולגרום לה להרגיש נוח. "כשאני מעוניינת בשוט כזה, בדרך כלל אני אציב את עצמי לפחות מטר וחצי או שני מטר מהאובייקט, ואז אשתמש בעדשה כדי להתקרב עוד יותר אם ארצה בכך" אומרת בולדן. "אני מעדיפה לתת לדמות קצת מרחב, כדי לא ליצור תחושה אינטימית מדי."
יצירת תקריבי ביניים בשלב העריכה
בשלב הפוסט פרודקשן יכול לקרות שיתברר כי אחד מתקריבי הביניים שצולמו לא מתאים, או שתגלו שאתם מעדיפים טייק שצולם בשוט מגודל אחר. במקרים כאלה אפשר להיעזר בתוכנות לעריכת וידאו כמו Adobe {{premiere}} כדי להתקרב לדמות בעזרת זום.
כל עוד צילמתם וידאו ברזולוציה גבוהה, כמו למשל 4K או 5K, אפשר בעזרת הזום להתקרב עד כדי תקריב ביניים או אפילו תקריב בלי ירידה ניכרת באיכות הווידאו. "אם אתם מתפקדים כצוות של אדם אחד, או אם יש לכם רק מצלמה אחת, דבר זה הוא בעל חשיבות קריטית. בדרך כזאת תוכלו לצלם שוט אחד בלבד, ובכל זאת ליצור צילומי תקריב ותקריב ביניים. מבחינתי זה תמיד שימושי להפליא בתור יוצרת סרטים שהיא מין זאב בודד", מסבירה בולדן.
אם תעבדו לבד או צוות, על סרטים באורך מלא או על פרסומות, אין ספק שתיעזרו בתקריבי ביניים שוב ושוב. רק זכרו את הטיפים שלעיל וכך תשיגו את חומרי הגלם הדרושים לכם כדי להעביר את הסיפור.
https://main--cc--adobecom.hlx.page/cc-shared/fragments/products/premiere/do-more-with-premiere